תורת הקבלה – תורת הסוד, הינה חלק בלתי נפרד מפרד"ס התורה [פ'שט ד'רש ר'מז ס'וד]. לומדיה פרושים מהבלי העולם ותאוותיו ומתרכזים בעבודת המידות הטובות ועבודת יראת האלקים. תורת הקבלה מבוססת על יסודות ומושגים קבליים שהתגלו על ידי רבי שמעון בר יוחאי וחבורתו זכותם תגן עלינו. במשך דורות רבים ולאחר חורבן בית המקדש הייתה תורה זו עוברת מפה לאוזן, ובכל דור צדיקים ספורים היו מתוודעים אליה. עם התגלות ספר הזוהר בספרד החלו יחידים לעסוק בו.

עיר הקודש צפת בתקופת זוהרה, היא תקופתם של מרן רבי יוסף קארו – הבית יוסף זצ"ל, המקובל האלקי רבי משה קורדובירו – הרמ"ק זצ"ל, המקובל האלקי רבי יצחק לוריא – האריז"ל, ותלמידו המקובל האלקי רבי חיים ויטאל – מהרח"ו זצ"ל.

גדולי המקובלים הנזכרים לעיל הם אלו שהנחילו וביססו את עיקרי היסודות בתורת הקבלה, על פי היסודות הכתובים בספר הזוהר, ובספרי הקבלה שנכתבו על ידי הקדמונים. תורה זו נמסרה על ידם בחיבורים שהותירו לדורות הבאים. מאז תקופתם ועד דורנו אנו, לומדי תורת הקבלה לומדים את תורת האריז"ל על פי חיבורי תלמידו רבי חיים ויטאל – מהרח"ו. חיבוריו המפורסמים הם הספר "עץ חיים" ושמונה שערים (שער הכוונות, שער המצוות, שער הגלגולים, ועוד), וכתבים נוספים בהם כתב בפירוט ובפירוש תורת רבו האריז"ל, כפי שנמסר לרבו על ידי גילוי אליהו הנביא. תורה זו לא ניתנת ללמידה עצמית אף שהיא כתובה ומודפסת, זאת לאור ביאורים ומושגים שנמסרים מפה רב לאוזן תלמיד.
את דרך הלימוד המיוחדת בלימודי תורת הקבלה קיבל ולמד ראש הישיבה הגאון המקובל רבי עזריאל מנצור שליט"א מפי גדולי המקובלים בדור שעבר. לפני יותר מ-50 שנה החל ראש השיבה ללמוד את תורת הסוד, בהוראת רבותיו הגאונים רבי יהודה צדקה ורבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל ראשי ישיבת "פורת יוסף". רבו המובהק של ראש הישיבה שליט"א, היה המקובל הגדול רבי אברהם ברזאני זצ"ל שהיה תלמידו חביבו של גדול המקובלים הגאון המפורסם רבי יהודה פתייה זצ"ל, אשר התפרסם בזכות פועלו הרב עבור כלל ישראל בגלותו.

גישתו הלימודית המיוחדת של הגאון המקובל רבי יהודה פתייה זצ"ל נפרסה בספרו הידוע "בית לחם יהודה" – ביאור על הספר הקדוש "עץ חיים" של רבינו מהרח"ו זלה"ה. שיטת העיון המיוחדת בלימוד תורת הקבלה הנחילה למספר מועט של תלמידים, אשר זכרם ושיטת לימודם כמעט נשתכחה. בין מובחרי תלמידיו היה המקובל רבי אברהם ברזאני זצ"ל (שבאהבתו הגדולה של רבו אליו שידך לו את בת אחיו לאשה). רבי אברהם היה ידוע כגדול תלמידי רבו הן בחכמת הקבלה והן בענייני קבלה מעשית, אשר רבו חכם יהודה פתייה זצ"ל העביר לו בסתר והסמיכו לעסוק בעניינים אלו בחייו ולאחר פטירתו. בתקופה הסמוכה לעלייתו של רבי אברהם לארץ ישראל למד קבלה גם אצל שנים מגדולי תלמידי הבן איש חי זצ"ל – הגאון המקובל רבי בן ציון חזן זצ"ל והגאון המקובל רבי אפרים כהן זצ"ל.

ראש הישיבה הרב עזריאל מנצור שליט"א לא הסתפק בכך שלמד תורת הקבלה מפי המקובל חכם אברהם ברזאני אלא הלך מחיל אל חיל, תקופה ארוכה למד אצל מורינו הגדול הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, והשתתף בשיעוריו מידי יום. במשך כשנתיים חידד הגאון המקובל ראש הישיבה הרב עזריאל מנצור שליט"א את לימודיו יחד עם חכם רבי בן ציון ברכה זצ"ל ממובחרי תלמידיו של רבי מרדכי שרעבי זצ"ל. זאת מלבד לימודיו עם כמה מגדולי הצדיקים הנסתרים מהדור שעבר.
גדול שמושה יותר מלמודה – למעלה מעשר שנים שימש מורנו ראש הישיבה שליט"א מידי יום ביומו את ראש בית הדין הספרדי הגאון הגדול רבי יעקב מוצפי זצ"ל, ממנו קנה חכמה הנהגה והדרכה. רבי יעקב חיבב את מורינו ראש הישיבה ביותר והיה קובע איתו עתים ללימוד.
כמו כן חיבה יתירה הייתה לו לפני זקני רבני תימן בדור הקודם, הגאון מארי חיים כסאר זצ"ל, הגאון מארי יוסף צוביירי זצ"ל, הגאון מארי חיים יצחק הלוי והגאון מארי יחיא אלשיך זצ"ל, מהם קיבל מסורות והליכות רבות הנוגעות ליהודי תימן.
עדנה וקירבה מיוחדת ביותר לה זכה ראש הישיבה הגאון רבי עזריאל מנצור שליט"א אצל מורינו ורבנו הגאון המפורסם רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, יחד היו מסתגרים ולומדים שעות רצופות את תורת הקבלה. זאת בנוסף ללימודים שלמד בישיבת המקובלים "אמת ושלום", בראשה עמד חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל.
לזכותו של הגאון רבי בן ציון זצ"ל ייאמר כי הוא זה שדחף עודד ודרבן את ראש הישיבה שליט"א להקים את מוסדות "שובי נפשי", להרביץ תורה ברבים וללמד ולהעמיד תלמידים בחכמת הקבלה בפרט ובלימוד התורה בכלל.